31/07/2018

בריאות צעירים בסיכון

מחקר, עיבוד וכתיבה: יובל כרם-גילה ויותם פרל

הדו"ח עוסק במצבי הסיכון הבריאותיים שבפניהם ניצבת אוכלוסיית הצעירים בסיכון, בתיאור הפתולוגיות הנפוצות והמענים הקיימים והחסרים, ובהמלצות לפתרונות.

העיסוק בתחום הבריאות של קבוצה זו מצוי בשלביו הראשוניים, ולפיכך לא קיימים סקרי בריאות מקיפים ואמינים לצורך מיפוי הצרכים; אלו בוצעו בדו"ח זה באמצעות הצלבה של מקורות ספרותיים וראיונות עם מדריכים, מלווים, מנהלים וגורמים מטפלים בתחום בריאות הנפש ובריאות השן.הדו"ח עושה שימוש במונח  צעיר או צעירים אך מובן מאליו כי הכוונה היא גם לצעירה וצעירות.

31/08/2016

ד"ר יפית סולימני-אעידן, בית הספר לעבודה סוציאלית ע״ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל אביב

צעירים בסיכון המתמודדים עם דרישות המעבר לחיי בגרות, נמצאים ב"סיכון כפול" היות ולאתגרים במהלך תקופת חיים זו חוברים ההיסטוריה המשפחתית והאישית המורכבת שלהם. אי לכך, עובדי צעירים המבקשים לכוון את הצעירים בנפתולי דרכם החדשה נתקלים במחסומים וקשיים בתהליך.

בחינה של אתגרי הצעירים בתקופת המעבר לחיי בגרות והקשיים אותם מתארים העובדים עם צעירים בסיכון, מובילה אם כן לשאלות מהותיות:

כיצד על אף המחסומים ניתן לסייע לצעירים אלו לממש בצורה המיטבית את הסיוע הניתן להם? ומהם המשאבים שניתן להעמיד לרשות עובדי הצעירים בהתמודדותם עם אתגרים אלו?

 

התשובות לסוגיות אלו כוללות מספר היבטים, שבראש ובראשונה צריכים להישען על מדיניות מוסדרת לטיפול בצעירים בסיכון ומיצוי זכויותיהם. זאת תוך הקצאת תקציבים ומשאבים ייעודיים למענים בתחומים הרלוונטיים לצעירים הללו במהלך תקופה מאתגרת זו...

31/08/2016

כתיבה ועריכה: איתמר יקיר. גרסה מוקדמת שהיוותה בסיס לנייר זה: ד"ר חיים להב. הכנת הסקר: שי מעוז

בשנים האחרונות נעשה שימוש יתר במונח "נוער בסיכון", והדבר ניכר בפרסומים רבים, לרבות דוחות ממשלתיים וסקירות עיתונאיות. כך גם המונח "בסיכון" באופן כללי יותר, המוצמד בקלות רבה מדי לתופעות ולמקרים השונים מאוד זה מזה.

הבעייתיות שבמונח זה אינה רק השימוש הכוללני והבלתי-מדוייק שנובע ממנו אלא גם היותו ביטוי בעל אפקט פוגעני, מנמיך ומתייג.

בעייתיות זו מרוככת לכאורה מכוח העובדה שמדיניות הרווחה מדגישה בהדגשה יתרה - אולי בעקבות השינויים המושגיים שחלו בשדה המחקר הפסיכולוגי ובעקבותיו בשדות המחקר החברתי השונים - את קיומו של "רצף".

הרצף מוזכר עתה בהקשרים רבים, למשל לצורך אבחון רצף של תופעות התנהגותיות, רצף של מצבי סיכון ורצף מענים רלוונטיים...

Please reload

 
 
 
 

המצב הקיים, הזדמנויות והמלצות:

 

מבוא:

נייר-מדיניות זה, המוגש על-ידי פורום הארגונים למען צעירים בסיכון, עניינו ההכשרה המקצועית למבוגרים בישראל, והתאמתה לקבוצת הצעירים בסיכון. נדונים בנייר ההזדמנויות והפוטנציאל הטמונים באפשרות של הכשרה מקצועית לגבי חלק מן הצעירים; החסמים הניצבים בין צעירים החפצים באפשרות זו, או עשויים להיות מעוניינים בה לאחר היכרות עמה, לבין מימושה בפועל; והמהלכים שעשויים לקדם ולחזק את מימוש רצונם של צעירים אלה בהכשרה מקצועית.

 

בנייר שבעה חלקים:

חלק 1 מוקדש לאיתור האוכלוסייה הרלוונטית, אגב ההבחנה בין אוכלוסייה זו לבין אוכלוסיות ותופעות החופפות את תחומה באופן חלקי.

חלק 2 עוסק באתגרים הניצבים בפני צעירים בסיכון ובפרט בהתייחס להכשרות מקצועיות. חלק זה מבוסס על ממצאי סקר שנערך על-ידי פורום הארגונים למען צעירים בסיכון.

בחלק 3 מוצעת סקירה קצרה של פרקטיקת ההכשרות המקצועיות באופן כללי ובפרט בישראל.

חלקים 4 ו-5 עוסקים בחסמים שעשויים למנוע הצטרפות נרחבת מצד צעירים בסיכון להכשרות מקצועיות, ובהזדמנויות הניכרות לעת הזו המצדיקות התערבות מסויימת בקידומם של החפצים בכך כלפי מימוש רצונם.

בחלק 6 מופיעות מספר המלצות שיש בהן כדי לממש את הרעיונות הנזכרים במהלך הנייר.

חלק 7 הוא חלק הנספחים, וכלולים בו המשך של הסטטיסטיקה התיאורית שעיקרה מופיע בחלק 2, סקירה קצרה של ההכשרות המקצועיות שבאחריות משרד הכלכלה; ואומדן לעלות ההמלצות העיקריות הנזכרות בחלק 6.

1 } רקע: האוכלוסייה שבמוקד:

1.1 } התעצבותו של שלב חדש במחזור החיים:

בשנים האחרונות גדלה החשיבות שמייחסים גורמים מקצועיים, מעצבי מדיניות וחוקרים לאוכלוסיית הצעירים {גילאי 25-18. > לחץ/י כאן לצפייה בתרשים הגילאים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה}, ובמיוחד למצבה החברתי והתעסוקתי.

(אגב, זהו טווח הגילאים לפי אחת מן החלוקות המקובלות, אך קיימות גם חלוקות אחרות, בדרך-כלל חלוקות הממוקדות בהיבטים שונים של התופעה, או בחלוקת הטיפול בה, ואלו מזכירות טווח-גילאים אחר, למשל 18-30 או 23-26. השירות לנוער, צעירות וצעירים שבמשרד הרווחה מטפל באוכלוסייה בגילאי .13-25).

במדינות המפותחות גילאים אלו מאופיינים כיום בכניסה מאוחרת יותר לשוק העבודה; בהישארות למשכי זמן ארוכים יותר בבית ההורים, אגב הגדלת התלות הכלכלית בהם; ולכאורה גם בהשקעת משאבים רבים יותר מבעבר, ובפרט השקעת זמן, על מנת להתמודד כראוי עם מגוון האפשרויות התעסוקתיות, הלימודיות והחברתיות הניצבות בפניהם ועם הצורך לבצע בחירות מושכלות בראשית חייהם הבוגרים {מבחינות אחדות "החיים הבוגרים" הם כיום מורכבים יותר וכוללים היצע גדול יותר של הזדמנויות, אך אולי גם של סיכויים להיכשל}.

היווצרותה של קבוצה זו, כקבוצה מובחנת, קשורה בין היתר בשינויים הדרמטיים שחלו בשוק העבודה, כך למשל התרופפות הקשר בין לימודים לתעסוקה והתכיפות הגבוהה יותר של מעברים בין משרות; אך גם בשינויים בתחום חיי המשפחה והמעמד האישי: התאחרות גיל הנישואין והקיטון במספר הילדים למשפחה.

ב-2014 חיו בישראל 967,700 צעירים בקבוצת הגיל 25-18, מהם 713 אלף יהודים ואחרים {74%} ו-255 אלף ערבים {26%}. שיעורה של קבוצת-גיל זו מתוך כלל האוכלוסייה בישראל היה באותה שנה 12%, כלומר, 1 מתוך כל 8 ישראלים.

1.2 } קבוצת הצעירים שאינם עובדים ואינם לומדים:

בקרב אוכלוסיית הצעירים, ניתן להצביע על קבוצת-משנה שגודלה אינו מבוטל שהמשתייכים אליה אינם משתייכים למעגל העבודה אך גם אינם מצויים בלימודים או בהכשרה מקצועית. מקובל לכנות את הקבוצה המצויה במצב זה בשם: NEET

{Not in Education Employment, or Training > לחץ/י כאן לצפייה בתרשים הגילאים של "עיבודים לסקר כוח אדם" משנת 2011}. 

הצעירים המשתייכים לקבוצה זו הם בעלי פוטנציאל גבוה יותר להיקלע למצבי סיכון בהמשך הדרך או שהם מלכתחילה מי שמאופיינים בפוטנציאל מעין זה - משלבים מוקדמים יותר בחייהם.

גם אם לא ניתן לזהות בקלות ובאופן מדוייק את המשתייכים לקבוצה זו, ניתן לכל הפחות לומר כי ההימצאות לאורך זמן מחוץ למעגל התעסוקה והלימודים, עשויה לשאת השלכות שליליות לגבי רבים מן הצעירים בהמשך חייהם הבוגרים.

השלכות אלו הן בין השאר:

א} העובדה שבהמשך יהיה עליהם לקבל החלטות בזמן קצר יותר ובתנאי לחץ כלכלי גבוהים יותר; ב} מחסור בניסיון תעסוקתי והכשרתי יקשה עליהם בקבלת החלטות ובקבלה לעבודה {וחוזר חלילה}; ג} רכישת כישורים תעסוקתיים ולימודיים כלליים {"גנריים"} בגילאים אלו היא בעלת ערך לגבי מהלך החיים הבוגרים; ד} דחיית הכניסה למעגל הלימודים והתעסוקה משמעה שכניסה זו תבוצע במקביל להתמודדות עם מחויבויות אחרות, בעיקר משפחתיות ולכן גם כלכליות, שיתחרו על משאביהם של הצעירים באותן שנים.

בישראל הלחץ הקיים על קבוצה זו הוא על-פניו גבוה יותר בהשוואה למדינות אחרות, משום שרבים מהצעירים בגילאי 18-22 מצויים בתקופת שירותם הצבאי או האזרחי, כך שכל שאר המטלות וההחלטות העומדות בפני בני גילם צריכות להתבצע בתוך זמן קצר יותר. גריעת אוכלוסיית המשרתים, בנוסף לתלמידי התיכון, מעלה כי שיעורה של קבוצת הצעירים אשר אינם עובדים, אינם משרתים ואינם לומדים נע בין 11% ל-15% מתוך כלל הצעירים בגילאי 18-25.

1.3 } צעירים בסיכון, רקע של סיכון ופוטנציאל סיכוני:

בשנים האחרונות נעשה שימוש יתר במונח "נוער בסיכון", והדבר ניכר בפרסומים רבים, לרבות דוחות ממשלתיים וסקירות עיתונאיות. כך גם המונח "בסיכון" באופן כללי יותר, המוצמד בקלות רבה מדי לתופעות ולמקרים השונים מאוד זה מזה.

 

הבעייתיות שבמונח זה אינה רק השימוש הכוללני והבלתי-מדוייק שנובע ממנו אלא גם היותו ביטוי בעל אפקט פוגעני, מנמיך ומתייג. בעייתיות זו מרוככת לכאורה מכוח העובדה שמדיניות הרווחה מדגישה בהדגשה יתרה - אולי בעקבות השינויים המושגיים שחלו בשדה המחקר הפסיכולוגי ובעקבותיו בשדות המחקר החברתי השונים - את קיומו של "רצף". הרצף מוזכר עתה בהקשרים רבים, למשל לצורך אבחון רצף של תופעות התנהגותיות, רצף של מצבי סיכון ורצף מענים רלוונטיים.

לנוכח שימוש היתר במונח "סיכון", וההתייחסות ל"רצפים", יש צורך לנקוט זהירות יתרה כאשר נדונה קבוצה זו של צעירים בסיכון. באופן כללי ניתן להבחין בין שתי קבוצות עיקריות שניתן להתייחס אליהן כ"צעירים בסיכון".

קבוצה אחת כוללת את מי שהוגדרו בנעוריהם כנוער בסיכון {למשל חלק מחניכי הפנימיות שבפיקוח משרד הרווחה או מי שמוכרים למחלקות לשירותים חברתיים בשל נזקקות כלשהי שאופיינו בה, לעתים קרובות בשל המצב של משפחתם} והתבגרו מבלי שגורמי-סיכון אלו נעלמו מנוף חייהם.

הקבוצה האחרת כוללת צעירים שבשל נסיבות שונות ניתן להגדירם כמי שמצויים בסיכון כלפי מצבים שונים בזמן הווה או בעתיד הקרוב, למשל אבטלה ממושכת, או ניתוק מן החברה - גם אם אין להם עבר של נוער בסיכון.

(אגב, אין כל סיבה להגדיר את כל קבוצת ה-NEET כצעירים בסיכון - הגם שחלקם הם כנראה בעלי פוטנציאל להימצא במצבי סיכון - שכן מנגד יש מי שעוסקים בתקופה זו של חייהם בפעילות פנאי או התנדבות, בארץ או בחו"ל).

 

הדברים המוצעים בנייר זה מתייחסים בראש ובראשונה לקבוצה מן הסוג הראשון, אך חלקם רלוונטיים גם לקבוצה מן הסוג השני.

איתורה של קבוצת הצעירים בסיכון תלוי אפוא בהגדרה הנלקחת בחשבון, ואולם ניתן לומר במידה רבה של ביטחון כי גודלה הכולל של הקבוצה מצוי בתחום שבין 87 ל-150 אלף, כלומר, בין 9% ל-15% מקבוצת הגיל 25-18. הנתון הגבוה {15%} מתקבל אם נלקחים בחשבון כל הצעירים בגילאים אלו הרשומים בשירותי הרווחה,

(אגב, לפי נתוני משרד הרווחה, בשנת 2014 טופלו על-ידי השירות לנוער, צעירים וצעירות כ-12 אלף צעירים בגילאי 18-24 - משרד הרווחה: סקירת השירותים החברתיים 2014, ע' 203).

והנתון הנמוך {9%} אם נכללים רק הפרטים בעלי נזקקות מוגדרת. ואמנם, לפי ההגדרה שגובשה במסגרת היוזמה הבין-מגזרית לשילוב צעירים בעבודה בהובלת אגף ממשל וחברה שבמשרד ראש הממשלה, יוזמת "עובדים ביחד", שיעורה של קבוצה זו הוא 12% מקבוצת-הגיל הרלוונטית, שיעור שהוא בדיוק אמצע הטווח שהוגדר לעיל.

(מקור: משרד ראש הממשלה, האגף לממשל וחברה, "עובדים ביחד, היוזמה הבין-מגזרית לשילוב צעירים בעבודה", טיוטה מס' 17).

{> לחץ/י כאן לצפייה בתרשימים של "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה" משנת 2015}. 

1.4 } צעירים חסרי עורף משפחתי:

קבוצת הצעירים בסיכון {לפי ההגדרה הקונבנציונלית יותר המבוססת על איתור הנוער בסיכון לאחר התבגרותו} כוללת שיעור מסויים של צעירים וצעירות שבמהלך שנות נעוריהם התגוררו מחוץ לבית-משפחתם, בעיקר בפנימיות; ואשר אינם מקיימים קשר סדיר ומשמעותי, אם בכלל, עם משפחותיהם הביולוגיות.

מקובל להתייחס לצעירים אלו כמי שמצויים ב"קצה הרצף" של הצעירים בסיכון, או קרוב אליו, בהיותם מאופיינים במספר גורמי סיכון משמעותיים. גורמים אלו יש בהם כדי להקשות על צעירים וצעירות בשלבים הראשונים של חייהם הבוגרים; והם מועצמים על רקע התמיכה המועטה או המחסור בתמיכה - כלכלית, חברתית ורגשית - מצד משפחתם הקרובה.

 

גם בתוך קבוצת בוגרי הפנימיות והמסגרות החוץ-ביתיות האחרות ניתן לדבר על רצף של מקרים ותופעות. יחד עם זאת, יש המתייחסים לרוב הקבוצה ואף לכולה כאל "חסרי עורף משפחתי", שכן שיעור ניכר מחניכי הפנימיות ובוגריהן אינם מקיימים קשר, סדיר או משמעותי, עם משפחותיהם.

בנוסף לכך, גם בין המצויים בקשר עם משפחותיהם, שיעור גבוה מאוד אינם מסוגלים להיתמך על-ידן כלכלית ולו גם במידה מועטה. זוהי סיבה נוספת לכך שבמסגרת הדיון המוצע בנייר זה, נדמה כי אין צורך של ממש בחלוקת-משנה של הצעירים בוגרי הפנימיות. בשנת 2012 היו מצויים במסגרות הביתיות שבפיקוח משרד הרווחה כ-13,000 ילדים ובני נוער בגילאי 0-18, אך התפלגותם לפי סולם הגילאים אינה אחידה. לקבוצת הגיל 12-18 משתייכים 8,889 פרטים, כלומר, כ-1,300 בני-נוער, בממוצע, בשנתון. נתון זה שקול לכ-10,000 צעירים בקבוצת הגיל 18-25. (ר' טבלה 1).

מכאן, שגרעין האוכלוסייה הנדונה במסגרת נייר מדיניות זה יכול לנוע סביב כעשרת אלפים צעירים, ובהקשרים שונים הוא רלוונטי למעגלים רחבים יותר המונים עד כ-100 אלף צעירים. 

 

עם-זאת, ברי כי לגבי רבים מתוך קבוצת-בסיס זו, האפשרות של חלופה מקצועית איננה רלוונטית משום שהם מעדיפים הכשרה אקדמית; משום שהם כבר מועסקים במשרה מכניסה ומתגמלת ההולמת את כישוריהם והעדפותיהם, אליה הגיעו בנסיבות שונות; או מסיבות אחרות. לפיכך, הדיון בנייר זה רלוונטי רק לגבי שיעור מסויים מתוך אותה קבוצת-בסיס. 

עד כאן חלק 1 מתוך המחקר, המונה 7 חלקים.

לצפייה במחקר המלא, לחץ/י >

מחקר זה נערך בספטמבר 2016 ע"י פורום הארגונים למען צעירים בסיכון >

כתיבה ועריכה של נייר המדיניות: איתמר יקיר >

גרסה מוקדמת שהיוותה בסיס לנייר זה: ד"ר חיים להב >

הכנת הסקר: שי מעוז >
הכנת מסמך המדיניות התאפשרה הודות לתמיכתה של קרן גנדיר >

למחקר הקודם >

הכתובת שלנו

למרחב: רח' הרב רפאל ביטון 8 הוד השרון, 45291

רעיה לוי, מנהלת הפורום: 054-8151048

 

לחץ/י כאן למצוא אותנו בפייסבוק

  • Facebook - Black Circle
 

 © כל הזכויות שמורות לפורום הארגונים למען צעירים בסיכון 

נבנה ע״י DiBURiM, מיתוג עסקי ובניית אתרים