הכותרות:

06/02/2017

רעיה לוי ואיתמר יקיר, פורום הארגונים למען צעירים בסיכון, דה-מרקר

אוכלוסיית הצעירים בני 25–18 נהפכת בשנים האחרונות לקבוצה מובחנת בעלת מאפיינים ייחודיים. ייחודה של תקופת "הבגרות הצעירה" מסתמן על רקע התאחרות הכניסה לשוק העבודה, הישארות ממושכת יותר בבית ההורים והגדלת התלות הכלכלית בהם.

בישראל מצטרף לכך אתגר נוסף: תקופת השירות הצבאי או הלאומי מצמצמת עבור הצעירים את פרק הזמן המוקדש לצעדים הראשונים בתחומי ההשכלה והתעסוקה — בהשוואה לבני גילם בעולם...

מעבר לאתר דה-מרקר >

24/09/2016

נתן גלמן, יו”ר פורום הארגונים למען צעירים בסיכון, רשת, ערוץ 2

"הייתי נזהר ממספרים" אמר נתן גלמן, יו"ר פורום הארגונים למען צעירים בסיכון על הנתונים, "זה תחום אפור".

ההגדרה של צעיר בסיכון היא הגדרה בעייתית. אנחנו באמת לא יודעים כמה. ההערכה המקסימלית מדברת על 200 אלף והמינימלית על 115 אלף. 

אני מתייחס לצעיר כאדם בן 18-26. אחד האתגרים הוא להבין מהו המספר המדוייק. צה"ל מתמודד עם סוגיה חברתית והשאלה הגדולה היא האם צה"ל הוא הגוף שצריך להתמודד עם סוגיה כזו, או משרד הרווחה?... 

מעבר לאתר רשת > לצפייה בריאיון המצולם >

24/07/2016

רעיה לוי, מנהלת פורום הארגונים למען צעירים בסיכון, דה-מרקר

בזכות מלגה, ועבודה בניקיון בסופי שבוע הצליחה "ליאת" להתקיים ולסיים בהצלחה את השנה הראשונה. ואולם בשנה הבאה לא תשוב ללימודים.

העול הכלכלי הכריע אותה והיא החליטה לקחת פסק זמן כדי ליצור לעצמה רשת ביטחון כלכלית בסיסית, וכבר אין לדעת אם ומתי תחזור למסלול.

למה זה מתסכל במיוחד? מפני שעד גיל 18, השקיעה המדינה בליאת כ–500 אלף שקל. אז, ברגע אחד, נחתך הסיוע. למעט המשכורת הצבאית, לא קיבלה ליאת כל סיוע ממשלתי. כך עלולה השקעה של מיליונים בליאת וחבריה לרדת לטמיון. 

גיל 18 הוא קו פרשת המים עבור צעירים אלה. עד אליו, דאגה המדינה לכל מחסורם. לאחריו, הם יוצאים לבד למאבק ההישרדות של חייהם...

מעבר לאתר דה-מרקר >

15/08/2016

רעיה לוי, מנהלת פורום הארגונים למען צעירים בסיכון, מעריב

כ-30%-40% מכלל הצעירים בסיכון המתגייסים למסלולים מיוחדים אינם מצליחים לסיים שירות מלא. למה זה קורה?

הגורם המשמעותי ביותר הוא הגורם הכלכלי. צעיר שסיים פנימייה, והמדינה סייעה ותמכה בו לאורך השנים, חוזר הביתה בגיל 18 ומוצא עצמו פעמים רבות המפרנס העיקרי. עובדה זו לא מותירה לו הרבה ברירות: או שהוא מוותר ולא מתגייס, או שהוא מנסה לתמרן בין השירות לבין הצורך לשרוד כלכלית. 

שנית, צעיר בסיכון סוחב על כתפיו היסטוריה ממושכת של חיים לא פשוטים שלא אפשרו לו לרכוש מיומנויות חברתיות מספקות. בשל נסיבות חייו הוא מתמודד עם קשיי הסתגלות מורכבים. דרכי ההתמודדות המוכרות לו מביאות אותו להתנגשות עם המערכת הצבאית. לאי-גיוס ולנשירה גבוהה של אוכלוסיות מוחלשות משמעות חברתית וכלכלית רחבה...

מעבר לאתר מעריב >

05/07/2016

רעיה לוי, מנהלת פורום הארגונים למען צעירים בסיכון, ישראל-היום

כ־120 אלף צעירים וצעירות במצבי סיכון בגילי 25-18 חיים כיום בישראל ומתמודדים עם קשת רחבה של אתגרים וקשיים:

צעירים חסרי עורף משפחתי או חברתי, בוגרי מסגרות חוץ־ביתיות (פנימיות ואומנה), צעירים עם רקע סוציו־אוקונומי קשה, היסטוריה אישית מול גורמי האכיפה ועוד.

המפגש הראשון שלהם עם "החיים האמיתיים" הופך עבור רבים מהם למלחמת הישרדות כמעט בלתי אפשרית; הצלחה היא מנת חלקם של מעטים, בשיעור אחוזים בודדים בלבד.

נכון, יש אחריות שהמדינה חייבת לקבל על עצמה. הגדלת תקציבים, מלגות ללימודים אקדמיים, הרחבת ההכשרה המקצועית, תכניות טיפול חדשניות להוצאת צעירים מעולם הפשע, סיוע לבוגרי פנימיות, סיוע בשכר דירה ומימון טיפולי שיניים - הם רק חלק מהפעולות הנדרשות...

מעבר לאתר ישראל-היום >

14/11/2016

רעיה לוי, מנהלת פורום הארגונים למען צעירים בסיכון, גלובס

רוני (שם בדוי) היא “צעירה בסיכון”, בגיל 11 הוצאה מבית הוריה בצו בית משפט בעקבות אלימות במשפחה ונשלחה לפנימייה. בגיל 18 התגייסה, השלימה שירות צבאי מלא כחיילת בודדה ויצאה אל החיים האזרחיים.

ארגון המלווה צעירים בסיכון סייע לה בהשלמת הבגרויות, והיא התקבלה ללימודים אקדמיים. אבל מציאות חייה, בניגוד לזו של רוב בני גילה, שברירית ומסובכת: עליה לכלכל את עצמה, לדאוג לכל הוצאות הדיור והמחיה, בשעה שהלימודים מאפשרים לה לעבוד במשרה חלקית בלבד.

ושלא כמו מרבית חבריה לספסל הלימודים, היא לא יכולה לגור בבית, אף לא לתקופה קצרה. הוריה אינם מסוגלים לספק לה תמיכה מכל סוג שהוא. נקודת הפתיחה הנמוכה שלה ושל צעירים במצבה מאלצת אותם להתנהלות הישרדותית יום-יומית...

מעבר לכתבה >

29/09/2016

רעיה לוי, מנהלת פורום הארגונים למען צעירים בסיכון, אתר וואלה

בישראל יש כיום כ-100 אלף צעירים כאלו בגילאי 18-25. חלק לא מבוטל מהם משתייך למעגל הנזקקות, ולרבים מהם ארוחת חג משפחתית היא בגדר זיכרון רחוק.

צעירים אלו מתמודדים עם קשת רחבה של אתגרים וקשיים: צעירים חסרי עורף משפחתי או חברתי, כאלו שהוצאו מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות (פנימיות ומשפחות אומנה), בעלי רקע סוציו-אוקונומי קשה, היסטוריה אישית מול גורמי האכיפה ועוד.

הצעירים הללו לא רוצים שנתרום להם מזון, והם אינם מעוניינים להיות חלק ממעגל הרווחה. הם רוצים להשתלב באופן אינטגרלי בחברה הישראלית ופשוט לממש את הפוטנציאל הגלום בהם. מדינת ישראל דאגה לכל מחסורם עד הגיעם לגיל 18, כשאז - במובנים רבים - היא נעלמה...

מעבר לאתר וואלה >

29/09/2016

נתן גלמן, יו”ר פורום הארגונים למען צעירים בסיכון, דבר-ראשון

לעומת החברה הישראלית בכללה, קיימים בידי המפקדים וסגלי הת"ש כלים שונים להענקת תמיכה כלכלית לחיילים הזקוקים לה.

עם זאת, טוען נתן גלמן יו"ר פורום הארגונים למען צעירים בסיכון, המאגד כ-18 ארגונים שמסייעים לצעירים בסיכון כי צה"ל "פשוט לא מסוגל לתת מענה מתאים וראוי לבעיה. אחוזי הגיוס והנשירה הגבוהים הם ההוכחה המובהקת לחוסר היכולת להתמודד ולסייע ולחובתו של צה"ל להוביל שינוי רחב.

בישראל למעלה ממאה אלף  צעירים בסיכון שרבים מהם אינם חלק מכור ההיתוך הישראלי, ומדינת ישראל פשוט "נעלמת" בהגיעם לגיל 18. תכנית מקיפה וחדשה היא מחויבת המציאות". לדברי גלמן, רוב הצעירים שלא מתגייסים לצה"ל עושים זאת מסיבות כלכליות...

מעבר לאתר דבר-ראשון >

Please reload

 
 
 
 
 
 
 
 

10/08/2016

נתן גלמן, יו”ר פורום הארגונים למען צעירים בסיכון בריאיון לפאר-לי שחר ברשת ב' - הקטע המלא להאזנה

Please reload

 
 

07/08/2016

נתן גלמן, יו”ר פורום הארגונים למען צעירים בסיכון בריאיון לניסים קינן בקול ישראל - הקטע המלא להאזנה

Please reload

08/05/2017

רעיה לוי, מנהלת פורום הארגונים למען צעירים בסיכון, רדיו קול ישראל - הקטע המלא לצפייה

Please reload